הורות מהעיניים שלי

איך אומר לך לא, שאתה רוצה לאכול עוד עוגייה ואני יודעת שזו העוגייה השנייה, שתגיע במקום הארוחה.  ליבי רוצה לראות אותך נהנה ומחייך אליי חזרה.

ביום שלישי האחרון, כמו גם בשני, שישי וראשון, ישבו ילדיי על הספה בסלון והתווכחו על תוכנית בטלוויזיה. ביתי בת השבע רצתה לראות תוכנית אפייה ובני

סוף יום הגיע, רגע לפני שאת נכנסת למיטה, הבטן שלך מזכירה לך, שעוד שבוע הוא מתגייס לצבא. בזמן שאת מצחצחת את השיניים ועיניך כמעט נעצמות,

אחת החוויות המטלטלות שאנו כהורים עוברים, היא התקף זעם אצל מתבגרים. בתחילה זו חוויה מפחידה, אחר-כך היא נשארת וכואבת בכל הגוף, נורא. אנו הולכים איתה

לפעמים את יכולה להרגיש איך הפחד הופך לחרדה. רגעים לא צפויים שמתחילים מאיזו דאגה לא ברורה אבל הבטן מתהפכת ולא שקטה, הדופק עולה ומתחיל לפעום

כל פעם שאני חוזר הביתה מבית-ספר את שואלת אותי את אותה שאלה: "מה קורה מאמי, איך אתה?" אני אומר לך שהכל סבבה ואז את עוקצת

אמא, הייתי מספרת לך מלא דברים אבל אני יודעת שישר תדאגי לי ואולי אפילו תכעסי. הייתי רוצה לספר לך שיצאתי לטיול של הצופים, כי כל

יש רגעים בחיים שלי כאמא, שמשאירים אותי חסרת נשימה. זה קרה השבוע, באחד הרגעים באוטו לבד עם הבת שלי ותפס אותי בהפתעה גמורה. אני אוספת

אמא, כשאת כועסת על אבא ואומרת לו שנמאס לך ואת רוצה להיפרד, אני מפחד. כשאת ואבא מתווכחים ואחד על השניה צועקים, אני שומע את השכנים

אחד הדברים שגורמים לי הנאה צרופה, הוא לנסוע לאחותי הגדולה, הגרה בחיפה. סוף שבוע עם הילדים וכל המשפחה. בין כל הרעש והבלגן, בין כל הכביסות,