מעבר לכך שראה את האדם כשלם ושאינו מחולק לרבדים, אלא כמכלול של גוף, נפש ורוח הנע לעבר מטרה, אדלר טען כי האדם אינו תוצאה של נסיבות חייו, אלא של מטרת חייו. האדם הוא בעל חופש בחירה וביכולתו ליצור את עולמו ולכתוב את סיפור חייו וגורלו. האדם נוהג על פי מטרות אותן הציב לעצמו, גם אם לא במודע ונע לעבר מטרת חייו, היא מטרת העל האנושית – תחושת השייכות. במקום נסיבתיות- מטרתיות, במקום להסתכל על העבר, עליו להבין מהי המטרה אליה הוא חותר ואותה בחר. כל התנהגות של האדם, גם אם אין היא במודע, נעשית מתוך בחירה לעבר המטרה.
מטרת הטיפול האדלריאנית היא להתבונן עם האדם, לגלות איתו את דרכיו ובחירותיו ולסייע לו להגיע לרווחה נפשית גבוהה יותר. אך יש לזכור, משפחתנו הגרעינית , היא הקבוצה החברתית הראשונה. אליה אנחנו שואפים להשתייך בפעם הראשונה ובאמצעותה אנו לומדים על עצמנו ועל העולם. תחושת השייכות של ילד במשפחתו, משפיעה על עיצוב מחשבותיו, רגשותיו, התנהגותו ובעתיד, על אופן השתלבותו בחברה. אם כן, הורות היא עולם של בריאה. הכוונה ויצירת תנאים ראויים לילדנו, תאפשר להם לפרוש כנפיים ולעוף לעולם בעל תחושת שייכות, עצמאות ושיתוף פעולה. מכאן, שהתפקיד ההורי הוא תפקיד חיינו.
