איך אומר לך לא, שאתה רוצה לאכול עוד עוגייה ואני יודעת שזו העוגייה השנייה, שתגיע במקום הארוחה. ליבי רוצה לראות אותך נהנה ומחייך אליי חזרה. איך אומר לך לא, כשאתה רוצה את הלגו הכי יקר בחנות. אני יודעת שתרכיב אותו עם עיניים בוהקות, אך אני אצא בהוצאה חסרת אחריות.
איך אומר לך לא כשאתה רוצה ללכת לחוג שחייה ואין מי שיסיע אותך כשאני בעבודה. אולי אצא מוקדם בארבעים דקות, על חשבון ימים אחרים ושעות נוספות. איך אוכל להגיד לך לא, כשאתה חוזר מהלימודים, אחרי שקניתי את מיטב המצרכים להכין לך ארוחה, שכל מה שבא לך הוא להזמין פיצה. ובלילות כשארצה לנוח לכמה דקות עם קפה על הספה, אכתוב עבורך את העבודה בספרות שלא הספקת. אבחר כל מילה לתאר את הדמות הראשית בעלילה, בזמן שתישן ילדי האהוב את שנתך הערבה.
מה אומר כשתרצה אופניים חשמליים ואני יודעת, שחייך על כף נפשי וחיי מונחים. גם שתוציא רישיון נהיגה ותרצה את הרכב שלי בלילות, אתייסר לומר לך לא, כי אדמיין את החושך, המוסיקה הרועשת ועד הבוקר אשב לך לחכות. אראה אותך חוזר מהצבא ואעשה הכל למענך, אכבס את בגדיך, אשב לידך, אנשום את נוכחותך ואדבר עם המפקד למענך, שישחרר אותך ליומיים שלושה.
אעשה הכל ילדי היקר, בכל מקום, בכל זמן, אם יהיה הוא ארוך או קצר. ארוץ ואחצוב את הדרך בכל סלע שיעמוד בדרכך, אתה יודע שליבי תמיד יהיה איתך.
אך ברגע שאשלח אותך אל העולם, המחשבות והרגשות לא יהיו בטוחים בעצמם. הפחד שלא תסתדר חלילה או תצטרך אותי, יסביר לי בכאב, כי טעיתי.
אנא סלח לי שלא יכולתי לומר לך לא ולשאת את מבטך הכואב אפילו לא לרגע קט. רציתי לראות אותך מאושר והפכתי אותך שבוי בעולם, שהפך גדול עליך לאט לאט.
