אמא, הייתי מספרת לך מלא דברים אבל אני יודעת שישר תדאגי לי ואולי אפילו תכעסי. הייתי רוצה לספר לך שיצאתי לטיול של הצופים, כי כל החברות שלי יצאו, אבל בעיקר כי תומר יצא.
אמא, הייתי מספרת לך כמה רציתי להיות יפה ושארזתי בתיק חולצת בטן קצת חשופה, אבל בדיוק כשנכנסת לחדר, החבאתי אותה מתחת לשמיכה. פחדתי לבאס אותך ושלא תחשבי שאני מתלבשת כמו פרחה.
זוכרת שיצאתי לטיול והתקשרתי בערב מלא פעמים, כי רציתי לספר לך שתומר התחיל עם דנה וממש הייתי עצובה אבל זה לא יצא. לא רציתי שתחשבי שאני רדודה ושיצאתי לטיול בשביל לשבת לדבר איתו לבד בערב, שתדאגי אם ינסה לחבק אותי ולתת לי נשיקה.
את החיים שלי אמא ובא לי לספר לך הכל, כי כשאת מקשיבה, את האמא הכי אוהבת וטובה. אבל אז, שכחתי לסדר את החדר והמורה הפרטית הגיעה ולא הייתי מוכנה.
רציתי לספר לך גם על הציון במתמטיקה, אבל את משלמת כל כך הרבה כסף, שלא יכולתי לראות על הפנים שלך את האכזבה.
לפעמים את צודקת, אני מרגישה קצת פרחה, רדודה וממש לא יפה. לפעמים אני מקנאה, שיובל כזה טוב בלימודים ונותן לך מלא נחת וגאווה. אבל באמת שאני אוהבת אותך, למרות שאני לא כזו ילדה טובה, את האמא הכי מדהימה.
הלוואי שאוכל לספר לך הכל, פשוט בא לי שתדעי הכל, שירד לי מהלב שהתאהבתי בתומר ואני מרגישה כזו לא שווה. הטיול לצופים היה פשוט סיוט, הרגשתי דוחה ולא יפה. ישנו על החול בלי אוהל בשק שינה.
הייתי בטוחה שאחזור אספר לך הכל, כל-כך רציתי חיבוק ושתקראי לי "נשמה שלי, יפה". אבל כשחזרתי היית ממש עייפה והתעצבנת עלי שהבאתי איתי מלא חול וכביסה.
